למה עם כרטיס אשראי אנחנו מוציאים עד 30% יותר – בלי להרגיש?
אתם בלב החופש הגדול, קונים כרטיסים לאטרקציה, עוצרים לארוחה בחוץ, ומשלמים על עוד אטרקציה. כרטיסי האשראי "מגהצים" בלי הפסקה, והכול מרגיש פשוט, מהיר ונטול מאמץ. רק כשמגיע החיוב ב-15 לחודש הבא – פתאום מרגישים את המכה.
המיתוס
"זה לא משנה איך אני משלם. 100 שקלים באשראי הם בדיוק כמו 100 שקלים במזומן".
הפסיכולוגיה שמאחורי המספרים
- בכלכלה התנהגותית קוראים לתופעה הזו "כאב התשלום".
- המוח שלנו חווה תחושה אמיתית של "כאב" ופרידה כשאנחנו מוסרים שטרות פיזיים של כסף מהיד שלנו לידיים של המוכר.
- כרטיסי אשראי וכרטיסים נטענים מייצרים נתק פסיכולוגי. הפעולה הטכנית הקלה "מרדימה" את כאב התשלום וגורמת לנו להוציא עד 30% יותר מאשר במזומן, כי אנחנו לא מרגישים את הכסף עוזב אותנו.
הפלוס
- חופשה מתוכננת מחזירה לנו את השליטה ואת התחושה לכסף.
- ברגע שאנחנו מגבילים את אמצעי התשלום שלנו לתקציב פיזי מוגדר מראש, אנחנו מחזירים את מנגנון ה"ברקס" הטבעי של המוח.
- פתאום, כל קנייה של ארטיק יקר או מציאה מיותרת נשקלת פעמיים, כי אנחנו רואים בעין איך הערימה בארנק קטנה.
המשימה המעשית שלכם השבוע
- הגדירו מראש את "תקציב הבילויים" שלכם לשבוע הקרוב.
- משכו את הסכום במזומן (או הטעינו מראש כרטיס דביט ייעודי שלא ניתן לחרוג ממנו).
- השאירו את כרטיס האשראי הרגיל בבית (או קבור עמוק בתיק, רק למקרי חירום רפואיים).
כשהמזומן נגמר – עוברים לבילויים חינמיים!
פלסטיק לא מרגיש כמו כסף – עד שמגיע החיוב של סוף החודש.
צרכנות חכמה מחזירה את הרגש לארנק – ומחזירה לנו את השליטה.
הצלחה רבה, נתראה בטור הבא!
ידידכם, הרב ישראל גוטמן – גוטפלוס, הרבה מעבר לכלכלה
