The letter from the bank that's been sitting on the table for three weeks is costing you money. Meet the two-minute rule.
יש מכתב מהרשויות או מהבנק שמונח על השולחן כבר שלושה שבועות, דו"ח פנסיוני שמעולם לא פתחנו, או שיחת טלפון קצרה לחברת התקשורת שנדחית שוב ושוב. אנחנו אומרים לעצמנו: "עכשיו יש עומס, ביום שישי נשב על זה", וכשיום שישי מגיע – זה נדחה לשבוע הבא.
המיתוס
"דחיינות כלכלית נובעת מעצלנות או מחוסר זמן. כשיתפנה לי קצת זמן וראש שקט, אטפל בכל העניינים הפיננסיים בבת אחת."
הפסיכולוגיה שמאחורי המספרים
- בכלכלה התנהגותית המצב הזה נובע מ"הטיית ההווה", לצד הימנעות מכאב רגשי.
- עיסוק בכסף מעורר אצל רוב האנשים אי-נוחות, חרדה או בלבול. המוח שלנו מעדיף להימנע מהתחושה הלא נעימה הזו כאן ועכשיו.
- התוצאה: אנחנו דוחים משימה של 5 דקות, ומשלמים על כך בריביות מיותרות, בתשלומים כפולים ובתחושת אשמה שמלווה אותנו כל הזמן.
הפלוס
- הזמן המושלם והפנוי לעולם לא יגיע מעצמו – אנחנו יוצרים אותו.
- ההקלה הנפשית שמגיעה אחרי סגירת פינה כלכלית אחת שווה פי כמה מרגעי ההתחמקות.
- ניהול נכון מפרק משימות גדולות ומאיימות לפעולות קטנות ופשוטות של כמה דקות בודדות.
המשימה המעשית שלכם השבוע
השבוע מפעילים את "חוק שתי הדקות":
- זהו משימה כלכלית אחת קטנה שאתם דוחים כבר חודש (פתיחת מכתב, בדיקת חיוב חריג, או ביטול מנוי שאינו בשימוש).
- קבעו טיימר בטלפון ל-5 דקות בלבד.
- בצעו את המשימה הזו עכשיו, בלי לחשוב פעמיים ובלי לנסות לפתור את כל בעיות העולם.
דחיינות לא חוסכת זמן – היא רק גובה עליו ריבית יקרה.
הצעד הראשון לשליטה מתחיל במשימה אחת של שתי דקות.
הצלחה רבה, נתראה בטור הבא!
ידידכם, הרב ישראל גוטמן – גוטפלוס, הרבה מעבר לכלכלה
