כמה שעות עבודה שווה עוד ארטיק בחופש? התשובה תפתיע אתכם.
דמיינו שאתם בטיילת, בלובי של המלון או בפארק שעשועים. הילד מבקש בקבוק שתייה או ארטיק, שעולה שם פי שלושה ממה שהוא עולה במכולת מתחת לבית. ביום רגיל, הייתם מסרבים או מחפשים אלטרנטיבה שפויה. אבל עכשיו? אתם בחופש. "יאללה," אתם אומרים לעצמכם ופותחים את הארנק, "אנחנו כבר כאן, באנו ליהנות, לא נתקטנן עכשיו".
המיתוס
חופשה היא "אזור מפורז" מבחינה כלכלית. התקציב של החופשה מנותק מהשגרה, ואין טעם לחשב ולעקוב אחרי הוצאות קטנות כשכבר שילמנו כל כך הרבה על עצם היציאה לחופש.
הפסיכולוגיה שמאחורי המספרים
המוח שלנו נוטה לחלק את הכסף שלנו ל"קופסאות" דמיוניות. כשאנחנו מתכננים חופשה, אנחנו פותחים בראש קופסה מיוחדת של "כסף לחופש". בתוך הקופסה הזו, הכסף משנה את צורתו ומרגיש לנו כמעט כמו "כסף מונופול" – כסף שנועד למשחק ולבזבוז, ולא משאב אמיתי שצריך לעבוד קשה כדי להרוויח אותו.
בנוסף, מאחר שכבר הוצאנו אלפי שקלים על הנסיעה והלינה, המוח שלנו חווה הקהיה. כשההוצאה הבסיסית כל כך גבוהה, עוד 50 או 100 שקלים פה ושם נראים פתאום כמו כסף קטן ושולי שלא שווה להתעכב עליו.
הפלוס: מחזירים את המשמעות לכסף
האמת הכלכלית הפשוטה היא שלבנק שלנו אין "קופסאות" נפרדות לחופשות. כל שקל שיוצא בטיילת, באטרקציה או במסעדה, יוצא מאותו חשבון בנק בדיוק שממנו משולמות המשכנתא, החשבונות, והקניות בסופר של חודש ספטמבר.
חופשה נכונה לא צריכה להפוך אותנו לעיוורים. מותר, ואפילו צריך, ליהנות, לשחרר ולהוציא כסף על חוויות – אבל מתוך מודעות ותכנון. המטרה היא לחזור הביתה עם חוויות משפחתיות נהדרות, ולא עם בור כלכלי ותחושת חרטה מול פירוט האשראי.
המשימה המעשית שלכם השבוע
השבוע, כשאתם יוצאים לבילוי משפחתי או לחופשה ועומדים להוציא סכום ספונטני רק בגלל "האווירה" (כמו מחיר מופקע על נשנוש מזדמן, או מזכרת מיותרת שתיזרק תוך יום), הפעילו את "מבחן שעות העבודה".
רגע לפני התשלום, תרגמו בראש את המחיר לשעות העבודה האמיתיות שלכם: כמה שעות אני צריך לעבוד בפועל כדי לממן את ההוצאה הזו?
ברגע שמתרגמים את "כסף המונופול" של החופשה לזמן העבודה שלנו, הערך האמיתי של השקלים חוזר.
כשמחיר הופך לשעות עבודה – "כסף המונופול" של החופשה הופך בן-רגע לכסף אמיתי.
הצלחה רבה, נתראה בטור הבא!
ידידכם, הרב ישראל גוטמן – גוטפלוס, הרבה מעבר לכלכלה
