20 ₪ בשבוע שהופכים כל "תקנה לי" לשיעור לחיים – ומחזירים שקט הביתה.
החופש הגיע. אתם יוצאים לגינה, קופצים למרכז הקניות, או סתם הולכים ברחוב, והפזמון הקבוע מתחיל: "תקנה לי", "אני רוצה כזה", "למה לו יש ולי לא?". לפעמים אנחנו מסרבים מתוך לחץ ותסכול, לפעמים נכנעים רק כדי לקנות קצת שקט, ולרוב – נשארים עם רגשות אשם. החשש שאולי אנחנו חוסכים מהם משהו, או חלילה משדרים להם תחושת עוני וחסך שתלווה אותם בהמשך חייהם כ"טראומה כלכלית", מרחף מעל כל סירוב.
המיתוס
להגיד לילדים "לא" על בקשות צרכניות קטנות, במיוחד בחופש כשכולם מסביב קונים, עלול לייצר אצלם חסך וטראומה שיובילו להתנהלות כלכלית חרדתית בעתיד.
הפסיכולוגיה שמאחורי ההתנהגות
בכלכלה התנהגותית מדברים רבות על הנטייה האנושית הטבעית להעדיף תגמול קטן ומיידי על פני תגמול גדול ומשמעותי יותר בעתיד. אצל ילדים המנגנון הזה פועל בעוצמה אדירה; מבחינתם קיים רק ה"כאן ועכשיו".
אבל המלכודת האמיתית כאן היא לא של הילדים, אלא שלנו כהורים. הרבה פעמים, הקנייה האימפולסיבית של עוד ממתק או צעצוע זול נועדה לשרת את הצורך שלנו בסיפוק מיידי – השגת שקט והימנעות מעימות ציבורי. אנחנו מוותרים על יציבות התקציב ועל חינוך לדחיית סיפוקים, בתמורה לרגיעה של רגע. הבעיה היא שכניעה כזו לא רק שואבת את התקציב, אלא הופכת כל יציאה מהבית לזירת משא ומתן.
הפלוס: מגבולות נוקשים למנהיגות כלכלית והעברת אחריות
חשוב להבין את נקודת המבט של הילד: טראומות כלכליות לא נוצרות מגבולות מוגדרים או מסירוב ענייני. להפך – הן נוצרות מחוסר עקביות, ממסרים כפולים, ומאווירה של חרדה, כעס ותחושת הישרדות סביב כסף (משפטים כמו "אתה לא רואה שאין לנו?", "אתה רוצה לרושש אותי?").
כשאנחנו מנהלים את התקציב, אנחנו פועלים מתוך מנהיגות. הסירוב הופך ממגננה להזדמנות. במקום לייצר מריבה שבה אנחנו ה"שוטר הרע", אנחנו פשוט מחזירים את כוח הבחירה לידיים שלהם, בצורה מבוקרת שבונה אצלם עצמאות כלכלית.
המשימה המעשית שלכם השבוע
השבוע אנחנו מחליפים את התשובה האוטומטית הלחוצה בטכניקת "התקציב האישי", שמנטרלת מיד את העימות ומלמדת את הילד מהו ניהול תקציב:
הגדירו לכל ילד (בהתאם לגילו) תקציב קבוע, ברור וידוע מראש במזומן לתקופת הקיץ (למשל, 20 שקלים לשבוע עבור פינוקים קטנים מעבר למה שאתם קונים ממילא).
בפעם הבאה שתשמעו "תקנה לי", התשובה שלכם תהיה רגועה, אוהבת ומעבירת אחריות: "זה באמת נראה מעניין! אתה זוכר שיש לך את תקציב הפינוקים שלך בארנק? אתה רוצה להשתמש בו עכשיו כדי לקנות את זה, או שאתה מעדיף לשמור את הכסף למשהו גדול יותר שתרצה בהמשך השבוע?"
ברגע שזה הכסף שלהם, הפסיכולוגיה מתהפכת. רוב הילדים הופכים לצרכנים מחושבים מאוד כשמדובר בתקציב שלהם. כך מנטרלים את תחושת החסך, שומרים על התקציב המשפחתי, ומלמדים אותם את השיעור החשוב ביותר: כסף הוא משאב מוגבל, והבחירה איך ומתי להשתמש בו היא כוח שנמצא בידיים שלהם.
ילדים שלא לומדים לנהל כסף היום – ישלמו על זה בעתיד.
הצלחה רבה, נתראה בטור הבא!
ידידכם, הרב ישראל גוטמן – גוטפלוס, הרבה מעבר לכלכלה
