יצאתם לקנות ילקוט – וחזרתם עם עגלה מלאה. הנה למה זה קורה.
סוף החופשה מתקרב. יצאתם לקנות רק ילקוט חדש. אבל פתאום, הקלמר של השנה שעברה נראה קצת דהוי ליד הילקוט החדש, קופסת האוכל נראית פתאום לא קשורה, והבקבוק כבר לא תואם. תוך חצי שעה, "השלמת ציוד" פשוטה הופכת לעגלה מלאה במאות שקלים.
המיתוס
"כדי לפתוח ברגל ימין ולהרגיש התחלה חדשה, הילד חייב שכל הציוד שלו – מהמחק ועד הילקוט – יהיה חדש לגמרי מהניילון."
הפסיכולוגיה שמאחורי המספרים
- מכירים את זה שקונים ספה חדשה, ופתאום כל הסלון נראה ישן ודורש החלפה?
- קנייה של פריט חדש אחד יוצרת לעיתים קרובות ספירלה של צריכה.
- המוח שלנו מחפש הרמוניה. הפריט החדש (הילקוט) גורם לפריטים הישנים והטובים להיראות פתאום נחותים, מה שדוחף אותנו לקנות עוד ועוד כדי "ליישר קו".
הפלוס
- חינוך פיננסי מתחיל בבית, לקראת שנת הלימודים.
- התחלה חדשה היא מצב תודעתי, לא כמות הפלסטיק החדש שקנינו.
- היכולת להשתמש בציוד תקין משנה שעברה מלמדת את הילדים שלנו (ואותנו) להעריך את הקיים, לשמור על רכוש, ולא להיכנע לדחף להחליף משהו רק כי הוא "כבר לא באופנה".
המשימה המעשית שלכם השבוע
רגע לפני שאתם הולכים לחנות מכשירי הכתיבה, עשו "שופינג בבית":
- שפכו את כל תכולת הילקוטים, המגירות והקלמרים משנה שעברה על השולחן בסלון.
- מיינו יחד עם הילדים מה עובד, מה תקין ומה רק דורש ניקוי קל במגבון.
- צרו "רשימת חוסרים" ממוקדת בלבד. לחנות נכנסים רק עם הרשימה הזו – וקונים בדיוק מה שחסר.
התחלה חדשה לא מחייבת ציוד חדש מהניילון.
ללמד את הילדים להעריך את הקיים – זה השיעור הראשון והחשוב ביותר לשנת הלימודים.
הצלחה רבה, נתראה בטור הבא!
ידידכם, הרב ישראל גוטמן – גוטפלוס, הרבה מעבר לכלכלה
