לא פותחים את פירוט האשראי אחרי בין הזמנים? 10 דקות שמחזירות את השליטה.
בין הזמנים הסתיים, שנת הלימודים מתחילה, וחגי תשרי כבר מעבר לפינה. אנחנו יודעים שהוצאנו הרבה בקיץ, ויודעים שעוד רגע נצטרך לקנות בגדים ולארח. אז מה רובנו עושים? פשוט לא בודקים את המצב בבנק ובכרטיסי האשראי, ומקווים שאיכשהו, באורח פלא, המספרים יסתדרו מעצמם.
המיתוס
"אם לא אסתכל על המינוס עכשיו, אחסוך מעצמי חרדה ואוכל לעבור את תקופת העומס של תשרי בשקט נפשי."
הפסיכולוגיה שמאחורי המספרים
- בכלכלה התנהגותית המצב הזה מוכר בשם "אפקט היען".
- כשהמוח שלנו מזהה מידע פיננסי שלילי או מאיים (כמו חיוב אשראי גבוה אחרי הקיץ), מנגנון ההגנה הטבעי שלו הוא התעלמות.
- אנחנו מעדיפים את חוסר הוודאות על פני הכאב הוודאי של ראיית המספרים המדויקים, מתוך אשליה שהתעלמות שומרת על השקט הנפשי שלנו.
הפלוס
- התעלמות לא מכבה את החרדה הכלכלית – היא מעצימה אותה והופכת אותה לרעש רקע קבוע שפוגע בתפקוד שלנו.
- אי אפשר לנהל את הוצאות תשרי כשלא יודעים מה נקודת הפתיחה.
- משפחה שמובילה בפלוס מבינה שהסתכלות למציאות בעיניים, קשה ככל שתהיה, היא הצעד הראשון למנהיגות. ידיעת הנתונים מחזירה את תחושת השליטה.
המשימה המעשית שלכם השבוע
השבוע אתם קובעים "פגישת אומץ" של 10 דקות בדיוק:
- שבו יחד עם כוס קפה, הביטו במספרים בחשבון הבנק ובאשראי, ורשמו את המספר המדויק של יתרת החשבון ושל חיוב האשראי הקרוב.
- כלל ברזל לפגישה: אפס ביקורת, אפס שיפוטיות, אפס האשמות על הוצאות הקיץ. המטרה היא נטו לדעת מה הנתון, כדי שנוכל להתחיל לתכנן את צעדינו קדימה.
המספרים בבנק לא נעלמים כשעוצמים עיניים – הם רק גדלים בחושך.
ניהול כלכלי מתחיל ברגע שבו מפסיקים לפחד מהאמת.
הצלחה רבה, נתראה בטור הבא!
ידידכם, הרב ישראל גוטמן – גוטפלוס, הרבה מעבר לכלכלה
