תשרי מגיע כל שנה באותו תאריך – אז למה הוא תמיד מפתיע אותנו?
זה קורה בכל שנה מחדש. אנחנו מסתכלים על חשבון הסופר והמכירות השכונתיות, על רשימת הביגוד, ועל הוצאות האירוח – ותופסים את הראש. "איך זה יצא כל כך יקר?", אנחנו שואלים את עצמנו, למרות שתקופת תשרי מגיעה תמיד באותו תאריך ולוקחת איתה סדר גודל דומה של הוצאות.
המיתוס
"אי אפשר באמת לתכנן את הוצאות תשרי. המחירים תמיד עולים, תמיד יש אורחים מפתיעים, וזה פשוט חודש שצריך ״לשרוד״ כלכלית."
הפסיכולוגיה שמאחורי המספרים
- תופעה זו קשורה ל"כשל התכנון" ול"הטיית האופטימיות".
- בני אדם נוטים להיות אופטימיים באופן לא מציאותי כשהם מעריכים כמה כסף יעלה להם אירוע עתידי, גם אם בעבר הם כבר חרגו מאותו תקציב בדיוק.
- במקום להסתמך על נתוני העבר, המוח שלנו מדמיין את התרחיש ה"אידיאלי" והחסכוני ביותר, ומתעלם מכל אותן "השלמות קטנות" במכולת שמנפחות את התקציב.
הפלוס
- הוצאות תשרי אינן הפתעה. הן פרויקט שנתי קבוע וידוע מראש.
- משפחה שמתנהלת נכון לא מחכה לקופה בסופר כדי לגלות כמה עלה לה האירוח. היא מחליטה מראש כמה היא מקצה למטרה הזו.
- ברגע שמציבים גבולות גזרה שפויים לתקציב ומתכננים ארוחות לפי מה שקיים ומשתלם (ולא לפי פנטזיות יקרות), הלחץ הכלכלי של התקופה יורד דרמטית.
המשימה המעשית שלכם השבוע
החילו את מודל זה"ב (זיהוי, הבנה, ביצוע) על התקופה הקרובה:
- זיהוי: שבו הערב ורשמו במדויק מתי אתם מתארחים ומתי אתם מארחים.
- הבנה: הגדירו תקציב מקסימלי כולל להוצאות הסופר של החודש הקרוב (במזומן או בכרטיס נטען).
- ביצוע: כשהתקציב הזה מול העיניים, בנו את תפריטי הארוחות שלכם מתוכו – ולא להפך.
תקופת תשרי היא הפרויקט השנתי הכי צפוי שיש – הפסיקו לתת לה להפתיע אתכם.
התפריט אמור להתאים לתקציב שלכם, לא התקציב לתפריט.
הצלחה רבה, נתראה בטור הבא!
ידידכם, הרב ישראל גוטמן – גוטפלוס, הרבה מעבר לכלכלה
