המכשיר שעומד בארון כבר חצי שנה יכול להפוך לכסף – והנה איך.
לכולנו יש את הפריט הזה בבית: מכשיר חשמלי יקר שיושב בארון בלי שימוש, בגד שעלה מאות שקלים ותלוי עם התווית, או מנוי שנרכש בהתלהבות של רגע ונזנח. בכל פעם שאנחנו חולפים על פניו, מתעוררת צביטה מוכרת בלב – תחושת אשמה ותסכול על כסף שנזרק לפח.
המיתוס
"קנייה גרועה היא כתם כלכלי וטעות מיותרת שעדיף להדחיק ולשכוח ממנה, או להמשיך להחזיק בפריט רק כדי לא להרגיש שבזבזנו כסף."
הפסיכולוגיה שמאחורי המספרים
- תופעה זו מכונה בכלכלה התנהגותית "חרטת קנייה", והיא מתחברת ישירות ל"אפקט הבעלות".
- המוח שלנו מתקשה להיפטר מחפצים שכבר רכשנו, כי שחרור שלהם מאלץ אותנו להודות בטעות ולהפוך את ההפסד למוחשי וסופי.
- התוצאה: אנחנו נתקעים עם פריטים חסרי שימוש שמייצרים עומס בבית ותחושת כישלון, במקום להפיק מהם תועלת.
הפלוס
- טעות צרכנית אינה כישלון – היא שכר לימוד.
- כלכלה נבונה מלמדת אותנו שמשאב שאינו מייצר ערך בהווה, אין סיבה שימשיך לתפוס מקום פיזי ונפשי.
- ברגע שמשחררים את הרגשות ומסתכלים על הנתונים בצורה עניינית, פריט ישן שלא בשימוש יכול להפוך למזומן מיידי או לשיעור חשוב שמגן על הארנק מקניות דומות בהמשך.
המשימה המעשית שלכם השבוע
השבוע מבצעים את "מבחן שחרור החרטה":
- אתרו בבית פריט אחד יקר שעומד ללא שימוש מעל חצי שנה ומייצר אצלכם חרטה.
- קבלו החלטה עניינית: מכרו אותו (ביד שנייה או בקבוצות מכירה שכונתיות) או מסרו אותו למישהו שבאמת צריך אותו.
- אם מכרתם – הפקידו את הסכום ישירות לקרן החיסכון, וראו בכך החזר השקעה לטובת מטרות העתיד.
הטעות אינה לקנות משהו מיותר – הטעות היא לתת לו להמשיך לעלות לכם בשקט הנפשי.
שחרור טעויות העבר מפנה מקום להחלטות כלכליות נכונות בעתיד.
הצלחה רבה, נתראה בטור הבא!
ידידכם, הרב ישראל גוטמן – גוטפלוס, הרבה מעבר לכלכלה
