שלושה צעדים פשוטים שיחסכו לכם את ההלם של פירוט האשראי באלול.
דמיינו את אמצע אלול: פירוט כרטיס האשראי נפתח, ואיתו מגיעה התחושה המוכרת של "איך הגענו לסכום הזה?". בחופש הגדול, קל מאוד למצוא את עצמנו במצב של "כיבוי שריפות" מתמיד – שולפים את הארנק לעוד אטרקציה, עוד יציאה, עוד ארטיק בגינה, רק כדי להעסיק את הילדים ולעבור את היום בשלום.
המיתוס
החופש הגדול הוא בלגן שלם של הוצאות שאי אפשר באמת לתכנן. תמיד יהיו בלת"מים והוצאות ספונטניות, אז פשוט צריך "לשרוד" את התקופה הזו ולקוות לטוב.
הפסיכולוגיה שמאחורי המספרים
התנהלות של כיבוי שריפות נובעת ממה שנקרא בכלכלה התנהגותית "הטיית ההווה" – הנטייה הטבעית שלנו לתת משקל יתר עצום למה שקורה כאן ועכשיו (למשל, ילדים שמשתעממים בבית ודורשים תעסוקה), על חשבון ההשלכות העתידיות (המינוס שייווצר אחרי שהאשראי ייצא).
כשאנחנו פועלים מתוך לחץ רגעי וספונטניות מוחלטת, אנחנו מעבירים את ההחלטות הכלכליות שלנו לטייס אוטומטי שמונע מלחץ. אנחנו מגיבים לסיטואציה במקום לנהל אותה, ושליפות מהמותן עולות תמיד הרבה יותר מתכנון מוקדם.
הפלוס: עוברים לניהול עם מודל זה"ב
כדי להוביל בפלוס גם בקיץ, ולהפוך את החופשה מזמן של חרדה כלכלית לזמן של צמיחה, אנחנו נעזרים במודל זה"ב, שעושה סדר בכאוס בשלושה שלבים פשוטים:
- ז – זיהוי: אנחנו לא מחכים שההוצאות יפתיעו אותנו. מזהים מראש את "בורות התקציב" של הקיץ – אילו ימים מועדים לפורענות מבחינת שעמום, אילו פעילויות אנחנו באמת רוצים לעשות, ומה תהיה העלות ההיקפית שלהן (לא רק הכרטיס, אלא גם הדלק, האוכל וה"מסביב").
- ה – הבנה: מבינים מה באמת נותן ערך למשפחה שלנו, ומנתקים את רעשי הרקע. אי אפשר (ולא צריך) לעשות הכול רק כי "כולם עושים". זהו גם השלב שבו מתאמים ציפיות עם הילדים בהתאם ליכולות שלנו, מתוך הבנה שגבולות ברורים נותנים להם ביטחון.
- ב – ביצוע: יוצקים את ההבנות למסגרת פעולה. מגדירים תקציב קשיח, סגור וברור להוצאות הקיץ, ומתחילים לבצע את התכנון בפועל ללא חריגות.
המשימה המעשית שלכם השבוע
כדי לסיים את החופש הגדול בתחושת שליטה, העבירו את השבוע הקרוב דרך מודל זה"ב:
מצאו חצי שעה שקטה הערב, וזהו יחד את הפעילויות המרכזיות שאתם מתכננים לימים הקרובים. הבינו והעריכו מראש מה תהיה העלות המלאה שלהן. בשלב הביצוע, הוציאו מזומן או השתמשו באשראי עם הסכום המדויק שהגדרתם לאותו שבוע לפעילויות.
ברגע שהתקציב הזה מסתיים – עוברים לפעילויות חינמיות (פארק, יצירה בבית, טיול בטבע). כך תהפכו את החופשה מאירוע שגורר אתכם, לאירוע שאתם מנהלים.
עם מודל זה"ב, אתם קובעים את חוקי המשחק ויורדים מהטייס האוטומטי של ההוצאות.
הצלחה רבה, נתראה בטור הבא!
ידידכם, הרב ישראל גוטמן – גוטפלוס, הרבה מעבר לכלכלה
